עבור רבים מאתנו הטבע הוא מקור שאין שני לו להתפעלות והשראה, לשלווה ויופי, להגשמה והתחדשות. לרבים מאתנו יש גם הערכה עמוקה לטבע שבאה לידי ביטוי באומנות, בדתות ובמסורות של התרבויות השונות ובפעילויות כמו: גינון, גידול חיות מחמד, האכלת ציפורים וצפרות. פעילויות בחיק הטבע כמו: צילום בטבע, טיפוס הרים, דיג, צייד, טיולים ותיירות.
בני אדם הם חלק מהמגוון העשיר של הטבע ויש להם את הכוח להגן או להרוס אותו
"מגוון ביולוגי"
שנת 2010 הוגדרה על ידי האו"ם (האומות המאוחדות) כ"שנת המגוון הביולוגי". גם משרד החינוך בישראל והחברה להגנת הטבע הכריזה על שנת התש"ע כ"שנת המגוון הביולוגי".
המטרה - להעלות את המודעות של הציבור בעולם למגוון העצום של היצורים החיים על פני כדור הארץ , והסכנה הצפויה למינים אלה.
.gif)
מגוון ביולוגי בשונית אלמוגים - תמונה: ריצ'רד לינג - קוחה מויקיפדיה
מהו "מגוון ביולוגי"?
האדם חולק את כדור הארץ עם מיליוני מיני יצורים נוספים.
יש הקוראים למכלול החיים העצום הזה על פני כדור הארץ "עולם הטבע" ויש הקוראים לו "נזר הבריאה" ועוד שמות אחרים. לאחרונה הוטבע שם נוסף לעושר החיים הזה - "המגוון הביולוגי".
ה"מגוון הביולוגי" - הוא מונח המתאר את מגוון החיים על פני כדור הארץ. "המגוון הביולוגי" מתייחס לכל היצורים החיים על פני כדור הארץ - להבדלים ולשונות ביניהם - מיצורים מיקרוסקופיים כמו חיידקים ווירוסים ועד לבעלי חיים וצמחים גדולים, מגוון התכונות הגנטיות בכל מין ומגוון בתי הגידול.
תכונות גנטיות - התכונות התורשתיות העוברות מדור לדור - כולנו, בני האדם, שייכים לאותו מין. ובכל זאת אנו שונים זה מזה. הבדל בצבע העיניים, העור, השיער, הבדלי גובה, משקל, עמידות למחלות שתוקפות פרט אחד ופוסחות על האחר, הבדל במזג - אחד קר מזג ואילו השני נוטה להתרגש. כך גם אצל בעלי החיים - אין כלב אחד דומה לשני - בצבע הפרווה, סמיכות השיער צבע העיניים וכו.
ה"מגוון הביולוגי" הוא מכלול היצורים עלי אדמות על שלל הצורות והתכונות, הכמויות והתפקידים, המעניקים שירותים חיוניים לאדם, כמו אספקת מזון, אוויר ראוי לנשימה, מי שתייה והשקייה, ואקלים שתכונותיו תואמות את צורכי האדם.
כמה מינים של יצורים חיים קיימים כיום בעולם?
|
ישראל שלנו התברכה, גם היא, בשפע יוצא דופן של ערכי טבע ונוף ומגוון עצום של מיני צומח וחי.
כמו כן, יש לישראל מעמד יוצא דופן בהיותה נתיב בנדידת העופות העיקרי של עופות אירופה.
בישראל, כמו במדינות מתקדמות רבות בעולם, התעוררה המודעות שיש צורך במאמץ לאומי להגנה ולשמירה על ערכי הטבע והסביבה.
בישראל לבד, שרויים כיום בסכנת הכחדה 142 מיני יונקים, דו-חיים, זוחלים, דגי נחלים ואגמים ועופות. כ- 75 ממיני הצמחים, המהווים כ- 3% מכלל התפרחת של ארץ ישראל, לא נמצאו מאז שנות החמישים של המאה ה-20.
|
|
כיצד חולקים מינים קרובים את אותו חבל ארץ?
התשובה לשאלה זו איננה ידועה.
מספר המינים הוא כה רב שרק מעטים, יחסית, מוכרים לנו כיום. יצורים אלו מותאמים למחייה בכל פינות כדור הארץ, ממעמקי האוקיינוסים ועד לפסגות ההרים. מאזור קו המשווה ועד לקטבים.
כיום מוגדרים בעולם רק כ- 1.7 מליון מינים וההערכה היא שקיימים בעולם כ- 14 מליון מינים.
התיאוריה האקולוגית, (אקולוגיה=תורת הסביבה) גורסת כי שני מינים שמנצלים משאב מסויים בדרך דומה, לא יכולים לחיות יחד. כלומר, אם שני המינים מתחרים על אותו המשאב, למשל מזון דומה, הם לא יוכלו לחיות יחד, והמין הפחות מוצלח, ייכחד כתוצאה מתחרות זו. וכאן בא הטבע המפעיל את קסמיו - בעלי החיים, לרוב, נמנעים מתחרות עם מינים אחרים על ידי שימוש באחד מין האמצעים הבאים:
חלוקת המרחב: למשל, השועל המצוי "תפס" את החבל הים תיכוני של ארצנו, שועל החולות חי בנגב באזורים שחונים, ושועל הצוקים חי באזורים סלעיים בבקעת הירדן ובאילת. חלוקת הזמן: הקוצן המצוי למשל, פעיל בשעות היום והקוצן הזהוב, פעיל דווקא בלילה. ניצול שונה של בית גידול - כל מין יאכל מזון מעט שונה או ינצל תנאים אקולוגיים מעט שונים מן המין השני - למשל, עטלפי חרקים צדים את מזונים בהם הצמחיה עבותה. מינים אחרים צדים בשטחים פתוחים, אחרים מעל מקווי מים, חלקם בקצות הצוקים ועטלף עטלפון לבן שוליים מעדיף לצוד את טרפו ליד פנסי הרחוב.
מאז המאה ה- 20, המאופיינת בעלייה ברמת החיים, מאויימים מינים ומערכות אקולוגיות יותר מאי פעם בהיסטוריה המתועדת.